לפי סקר שפורסם לאחרונה, 43% מהמשפחות המטפלות באדם עם דמנציה מדווחות על הידרדרות במצבו של האדם עם הדמנציה בעקבות המלחמה. 35% מהמשפחות מתקשות להכניס את הסובל מדמנציה למרחב המוגן, כ-25% ציינו כי מרכז היום שאליו נהג ללכת נסגר וסדר היום שלו השתבש, ו-12% סיפרו שהמטפלים הזרים ששכרו – איימו לעזוב את הארץ.

בין המראות הקשים בתקשורת ובחדשות והלחץ להיכנס למרחב המוגן בתוך זמן קצר, כשמרכזי היום סגורים, בני משפחה מתמודדים עם דילמות חדשות – אנושיות, מוסריות והלכתיות.

במוקד צהר עד 120 אנחנו מקבלים מדי יום פניות בנושאי דמנציה בזמן מלחמה וחירום, מהפן האתי, המוסרי וההלכתי. אספנו מספר שאלות נפוצות שחוזרות על עצמן בצורה זו או אחרת. אם קיבלתם מענה לדילמה שלכם – מצוין, ואם לא – המוקד שלנו זמין 24/6. פשוט התקשרו 9253* או מלאו את הטופס בתחתית הכתבה.

דמנציה בזמן מלחמה וחירום – שאלות נפוצות

אבא שלי בן 90 עם דמנציה, וחי עם מטפל זר מסור. הוא לא מתנייד בקלות, ובעת אזעקה בלתי אפשרי להביאו למרחב המוגן בזמן. עד כה המטפל בחר להישאר ליד אבי, ולא לרוץ למרחב מוגן כדי להגן על עצמו, אבל אני לא מרגישה בנוח שיסכן את חייו. כיצד ראוי לפעול?

אחד מעקרונות היסוד ביהדות הוא ש"חייך קודמים לחיי חברך", ובשעה שאדם נמצא בסיכון עליו לדאוג קודם לחייו, ורק לאחר מכן לחיי אחרים. אומנם, כאשר האדם אחראי על הצלתם של אחרים, כמו חייל, שוטר או כבאי, אשר הסיכון הוא חלק מהותי בתפקידו, עליו להגן על אזרחים גם אם חייו בסכנה. אך זה לא המצב במקרה שלכם, והמטפל המסור של אביך לא חייב לסכן את חייו בשביל תפקידו.

עם זאת, אם הוא בוחר להישאר עם אביך כדי להרגיעו ולעזור לו, ומודע לכך שהוא עלול לסכן בכך את חייו, הרי הוא נוהג כ"חסיד אומות העולם", וראוי להודות לו על כך ולשבח אותו. הציגו לו את הדברים כך, ותנו לו את האפשרות לבחור כיצד ברצונו לנהוג.

בעקבות הלחץ של האזעקות, המפגש עם זרים במקלט ואובדן השגרה, מצבה של אשתי הסובלת מדמנציה מידרדר והיא מתנהגת באלימות. הרופא המליץ על תרופות הרגעה. האם מותר לתת לה את התרופה ללא הסכמתה?

נקודת המוצא בשאלות מסוג זה היא שאסור לתת תרופות ללא ידיעתו והסכמתו של החולה, אך יש מצבים שבהם זה מותר. במקרה זה, יש כמה גורמים שמתירים את מתן התרופה. ראשית, מכיוון שהמצב גורם לאלימות ומקשה מאוד על אשתך ועל סביבתה, קיימת חובה להגן על הסובבים. נוסף על כך, האלימות עלולה לפגוע במוכנות לטפל בה, או אפילו באפשרות להכניס אותה למקלט.

שנית, מכיוון שהמציאות של כולנו מורכבת היום באופן מיוחד, הצורך בתרופות הרגעה הוא נפוץ ומובן. ייתכן מאוד שאם לא הייתה סובלת מדמנציה, והייתה יכולה להבין את מצבה לאשורו, הייתה אשתך שמחה שנתתם לה תרופה מסוג זה, שיכולה לעזור לה מאוד להתמודד עם הלחץ ואי הוודאות.

עם זאת, אפשר לתת את התרופה רק באופן זמני, ולאחר שהמצב יירגע מעט נסו לדבר עימה, להסביר לה את המצב ולחשוף בפניה את השימוש בתרופה, או להפסיק אותה (בכפוף להתייעצות רפואית). כמו כן, אין מדובר בהיתר לגרום לה להיות מנומנמת או מטושטשת, אלא לתת לה את המינון המינימלי ההכרחי להפסקת האלימות.

אני בן יחיד ומטפל לבד באימא שלי הסובלת מדמנציה ומאושפזת במוסד סיעודי. בשל המצב נקראתי למילואים, אך אני חושש שאם אתגייס זה יחמיר את מצבה. האם מותר לי לא להתגייס?

כבר בתורה מתוארת מציאות של מלחמה, וקיימת חלוקה בין שני סוגים של מלחמות – מלחמת חובה, שנועדה להגן על חייהם של בני עמנו הנתונים במתקפה; ומלחמת רשות, שנועדה להגדיל את עושרה של המדינה או להרחיב את שטחה.

התורה קובעת כי מי שנמצא במצב רגשי או משפחתי מורכב פטור מהשתתפות במלחמת רשות. אך למלחמת חובה, קובעים חכמים, יוצאים כולם, ואפילו "חתן מחדרו וכלה מחופתה". המלחמה שאנחנו נתונים בה עכשיו נחשבת למלחמת מצווה, ולכן כולם חייבים לתרום את חלקם.

מכיוון שבמקרה זה אימך מאושפזת במוסד שדואג לה, והגיוס למילואים לא ישאיר אותה לחלוטין לבדה, נראה כי עליך להתגייס. עם זאת, ככל שיתאפשר, עדיף להתגייס לתפקיד שיאפשר יציאות רבות יותר הביתה או זמינות טלפונית. נסה למצוא פתרון ביניים, שיצמצם ככל האפשר את הפגיעה במצבה של אימך.

אבא שלי, שסובל מדמנציה, לא מודע למערכה המתחוללת מול איראן. בזמן האזעקות הוא מסרב להיכנס למרחב המוגן ומבקש להישאר במיטה. האם לספר לו על המצב בכל פעם מחדש ולהפחיד אותו כדי שייכנס?

אחד העקרונות המוסריים החשובים במסורת היהודית הוא חובת הצלת נפשות, אשר כמובן חלה גם כלפי אנשים עם דמנציה, ולכן מוטלת עליך החובה לגרום לכך שיגיע למרחב המוגן. אם מה שיביא אותו למרחב המוגן הוא היחשפות מחדש למציאות הביטחונית החמורה – יש לעשות זאת על אף החרדה שהדבר גורם בכל פעם מחדש.

עם זאת, יש לבחון את רמת הסיכון הביטחוני אל מול הנזק המצטבר שגורמת לו החרדה מהפינוי למרחב המוגן. ברוך השם ובזכות כוחות הביטחון, באזורים רבים בארץ רמת הסיכון של השיגורים יחסית נמוכה, ואילו עבור אדם עם דמנציה, הבלבול והחרדה עלולים לגרום למצוקה של ממש.

אם אתם חיים באזור בטוח יחסית, ואתם מתרשמים שהפינוי המתמיד למרחב המוגן גורם לו לחרדה שפוגעת בשלומו, עליכם ללכת לממ"ד בעצמכם ולהניח לו להישאר במיטה.

אימא שלי סובלת מדמנציה והמלחמה גורמת לה לחרדה. ניסינו לתווך לה את המצב, אבל היא שוכחת ובכל פעם שהיא שומעת את החדשות היא נבהלת מחדש. האם מותר לנו לשקר לה כדי למנוע ממנה חרדה?

במצב רגיל אנו כמובן מחויבים לאמת, גם כשהיא קשה וכואבת. חובה זו ייחודית מאוד, בשל העובדה שזה האיסור היחיד בתורה שמופיעה בו חובת הרחקה – "מדבר שקר תרחק" – לא רק איסור שקר אלא חובת התרחקות ממנו.

אך במצבים מסוימים, המסורת היהודית ציוותה "לשנות מפני השלום", כלומר, לוותר על הנאמנות המוחלטת לאמת כדי למנוע ריבים, עלבון ותחושות רעות. עבור אדם עם דמנציה אין עוד משמעות למושגים של אמת ושקר, והשיקול היחיד בהחלטה הוא טובתו. לכן, מותר לומר לה כל מה שאתם מעריכים שמיטיב עימה.

יחד עם זאת, היזהרו שלא להתרגל לשקר. הקפידו לחשוב היטב כשאתם משוחחים איתה, ולשנות מן האמת רק למען טובתה.

מטפלים באדם עם דמנציה? נתקלתם בדילמות נוספות?

צהר עד 120 מציעים שיחת ייעוץ משפחתית עם צוותים מומחים המורכבים מרב ועובדת סוציאלית, שתומכים בקבלת החלטות בסוגיות הנובעות מהתמודדות עם דמנציה ועם מצבי סוף החיים. מוקד עד 120 זמין 24/6, ומתאם לפונים שיחת ייעוץ בהתאם לרמת הדחיפות. השירות בחינם וזמין בכל מקום בארץ.